Do colleges care if my child takes the ACT multiple times?

For the vast majority of colleges, no. Admissions committees care about the final peak score or superscore, not how many attempts it took to achieve it. Because a higher score ultimately makes an application more competitive, a student with multiple attempts and a strong score is in a better position than a single-test applicant with a lower score.

What is considered a normal or expected number of ACT attempts?

Admissions professionals generally consider two to four attempts to be a completely standard and appropriate range. A single attempt can sometimes look like a lack of effort to improve, while taking the test five, six, or more times without significant score shifts might suggest you have hit a natural performance ceiling.

How does Score Choice impact a student's testing history?

Score Choice means that students retain complete control over which official test dates are reported to colleges. At universities that honor Score Choice (which includes most institutions), any low-scoring or stressful test dates remain entirely invisible to admissions officers, making multiple retests very low-stakes.

Are there any situations where a high number of ACT attempts can matter?

Yes, at schools with strict 'all-scores' policies (where applicants are legally required to submit results from every single test date they sat for). At these elite programs, an exceptionally high count of attempts paired with flat or highly erratic scores will be visible as context, meaning students applying to these schools should be highly deliberate about when they register.

כמה ניסיונות ACT® נראים רע בעיני מכללות ואוניברסיטאות?

Read time: 4 min · Last updated: June 21, 2026

זוהי אחת השאלות הנפוצות ביותר שהורים שואלים ברגע שסטודנט נבחן ב-ACT® פעם או פעמיים ושוקל האם לגשת שוב. החרדה שמאחורי השאלה מובנת לחלוטין. אף אחד לא רוצה היסטוריית מבחנים שתפעל בצורה כלשהי לרעת בקשת הקבלה שלו. אך נקודת המוצא של השאלה מוטעית במידה רבה, והבהרת העניין חוסכת מתח רב ומיותר.

התשובה הישירה היא: עבור מרבית הסטודנטים המגישים מועמדות למרבית המכללות, למספר הניסיונות אין חשיבות. מה שחשוב הוא הציון.

הנה מה שקורה בפועל, והיכן באמת נמצאים הניואנסים האמיתיים.

מה מכללות רואות ומה באמת אכפת להן

כאשר מכללה מקבלת דוח ציוני ACT®, היא רואה את הציונים ממועדי המבחן שהסטודנט בחר לשלוח. באמצעות אפשרות בחירת הציון (Score Choice), הסטודנטים שולטים באילו מועדים ידווחו, כך שמכללה שמקבלת Score Choice רואה רק את מה שהסטודנט שולח לה. מספר הפעמים שסטודנט ניגש למבחן אינו נחשף בדוח הציונים אלא אם כן הסטודנט בוחר לשלוח את כל מועדי המבחן.

מכללות הדורשות הגשה של כל הציונים הן היוצא מן הכלל. במוסדות אלו, קציני הקבלה יכולים לראות את היסטוריית המבחנים המלאה. אך גם שם, מספר הניסיונות הוא רק לעיתים נדירות גורם משמעותי בהחלטה. מה שקצין הקבלה בוחן הוא הציון עצמו, במיוחד הציון הגבוה ביותר או הציון המשוקלל (superscore), ולא כמה מבחנים נדרשו כדי להגיע אליו.

המציאות הכנה היא שקציני קבלה כמעט בכל מכללה שואלים בעיקר שאלה אחת לגבי ציוני ACT®: האם הציון הזה תחרותי עבור מחזור הסטודנטים הנכנס שלנו? סטודנט שניגש למבחן ארבע פעמים והגיע לציון 31 נמצא במצב טוב יותר מסטודנט שניגש פעם אחת וקיבל 27, בכל מוסד שבו ציון 31 מהווה בקשת קבלה חזקה יותר.

הקונצנזוס הבלתי רשמי בקרב אנשי מקצוע בתחום הקבלה

במרבית המוסדות אין מדיניות רשמית לגבי כמה ניסיונות זה יותר מדי. מה שכן קיים הוא קונצנזוס בלתי רשמי בין אנשי מקצוע בתחום הקבלה לפיו שניים עד ארבעה ניסיונות הם טווח נורמלי וצפוי לחלוטין. ניסיון בודד יכול למעשה לעורר שאלות: האם לסטודנט לא היה אכפת מספיק כדי לנסות שוב, או שמא הוא היה כל כך בטוח בעצמו שלא היה לו צורך בכך? שניים או שלושה ניסיונות מעידים על הכנה נאותה והתמדה. ארבעה ניסיונות הם עדיין לחלוטין בתוך הטריטוריה הנורמלית.

המקום שבו הדברים מתחילים להיראות אחרת הוא בחמישה, שישה, שבעה ניסיונות או יותר. לא משום שמספר כזה פוסל אוטומטית, אלא מכיוון שבשלב מסוים מספר גבוה מאוד של ניסיונות ללא שיפור משמעותי בציון מתחיל לעורר שאלות לגבי מידת ההתאמה. אם סטודנט ניגש למבחן שש פעמים והציון שלו כמעט לא השתנה, הדפוס הזה עשוי להצביע על כך שהציון קרוב לתקרה שלו במבחן זה, וזה כשלעצמו מידע שימושי הן עבור הסטודנט והן עבור המכללה. אך גם אז, הציון הוא עדיין הגורם העיקרי. סטודנט עם שישה ניסיונות וציון משולב (composite) של 34 אינו נענש על ששת הניסיונות.

בבתי ספר סלקטיביים במיוחד, 20 או 30 התוכניות המובילות ברמה הארצית, קציני הקבלה קוראים את התיקים בפירוט יוצא דופן ועשויים להבחין בדפוסי המבחנים יותר מאשר קצינים בבתי ספר פחות סלקטיביים. אך גם בבתי ספר אלו, השיחה היא כמעט תמיד על הציון, לא על הספירה.

אפשרות בחירת הציון משנה את החישוב לחלוטין

ראוי לחזור ולהדגיש כמה אפשרות בחירת הציון (Score Choice) משפיעה על שאלה זו. במוסדות שמקבלים Score Choice, שהם מרבית בתי הספר, סטודנט יכול לגשת למבחן כמה פעמים שירצה ולשלוח רק את הביצועים הטובים ביותר שלו. הניסיונות שלא הצליחו פשוט אינם נחשפים לעולם. מכללות בבתי ספר אלו אינן סופרות ניסיונות מכיוון שאין להן את המידע הדרוש כדי לספור אותם.

זה אומר שעבור מרבית הסטודנטים המגישים מועמדות למרבית בתי הספר, השאלה האמיתית אינה "כמה פעמים עלי לגשת למבחן?" אלא "האם יש לי ציון שאני מרגיש בטוח להגיש?" אלו שאלות שונות ויש להן תשובות שונות.

היכן שמספר הניסיונות באמת יכול להשפיע

ישנם שני מצבים שבהם לנפח הניסיונות יש משמעות מעשית מסוימת.

הראשון הוא בבתי ספר עם מדיניות הגשת כל הציונים. אם סטודנט מגיש מועמדות לבתי ספר הדורשים הגשה של כל מועד מבחן, היסטוריית המבחנים המלאה שלו תהיה גלויה. במצב זה, מספר רב של ניסיונות עם ציונים קבועים או תנודתיים הוא באמת חלק מהתמונה שקצין הקבלה רואה. זה לא מבטל ציון חזק, אבל זה מהווה הקשר. סטודנט המתכנן להגיש מועמדות לבתי ספר אלו צריך להיות שקול יותר לגבי מועדי המבחן שלו, ולהיבחן רק כאשר הוא מוכן באופן משמעותי, במקום להתייחס לכל מועד מבחן כאל ניסיון בסיכון נמוך.

השני הוא לוח הזמנים. סטודנט שניגש ל-ACT® שבע פעמים אך מסיים באוקטובר של כיתה י"א עם ציון חזק, נהנה משפע של זמן. סטודנט שניגש חמש פעמים במהלך כיתה י"ב, כאשר הניסיון האחרון הוא בדצמבר, מייצר סוג אחר של דאגה. לא לגבי מספר הניסיונות, אלא לגבי האם לוח הזמנים של המבחנים נוהל בצורה נכונה ביחס למועדי הגשת המועמדות. הבעיה שם היא לוגיסטית, לא הספירה עצמה.

מה שבאמת משנה יותר מהספירה

הדבר שאינו מודגש מספיק בשיחה זו הוא שההכנה בין הניסיונות חשובה בהרבה ממספר הניסיונות עצמם. שני סטודנטים יכולים לגשת ל-ACT® שלוש פעמים כל אחד. אחד למד בצורה ממוקדת בין כל ניסיון, זיהה אזורי חולשה ספציפיים ושיפר את הציון בארבע נקודות. השני נבחן שוב מבלי לשנות את אופן ההכנה שלו וראה את הציון שלו משתנה בנקודה אחת בלבד. אלו מצבים שונים לחלוטין, לא בגלל מספר המבחנים, אלא בגלל מה שקרה ביניהם.

סטודנט שניגש למבחן שלוש פעמים עם הכנה משמעותית בכל פעם, ומציג שיפור בציון לאורך הדרך, מציג פרופיל קבלה המשקף התמדה ומודעות עצמית. סטודנט שניגש שלוש פעמים מבלי ללמוד בין הניסיונות מבזבז זמן וכסף מבלי לשנות את התוצאה.

זו השאלה ששווה לשאול לפני כל מבחן חוזר: האם משהו השתנה מאז הניסיון האחרון? האם הסטודנט למד נושאים ספציפיים? האם הוא עבר על המבחן האמיתי שלו עם מפתח התשובות שלי ל-®ACT? האם הוא טיפל בחולשות שדוח הציונים זיהה? אם כן, בחינה חוזרת היא הגיונית. אם לא, הציון לא צפוי להשתנות, והניסיון אינו מניב דבר.

מסגרת מעשית לכמה פעמים כדאי להיבחן

עבור מרבית הסטודנטים, שניים עד שלושה ניסיונות הם טווח סביר. זה נותן מספיק הזדמנויות להצליח ביום שבו הכל מתחבר, תוך שמירה על היסטוריית מבחנים שהיא רגילה ומאוזנת במובן הטוב ביותר של המילה.

ניסיון ראשון קובע קו בסיס. הציון הזה, והנתונים מדוח הציונים, אומרים לסטודנט מה ללמוד. לאחר תקופת הכנה ממוקדת, ניסיון שני מעניק לסטודנט הזדמנות להפגין שיפור. אם הציון השני תחרותי עבור מוסדות היעד שלו, התהליך הסתיים. אם הוא קרוב אך עדיין לא שם, ניסיון שלישי עם המשך הכנה ממוקדת הוא מתאים לחלוטין.

מעבר לשלושה ניסיונות, השאלה שיש לשאול היא כנה: האם ההכנה בין הניסיונות הייתה שונה מהותית, והאם יש סיבה אמיתית להאמין שהציון ישתנה? אם כן, ניסיון רביעי יכול בהחלט להיות הגיוני. אם התשובה היא שהסטודנט נבחן שוב בתקווה לתוצאה שונה מבלי שעשה עבודה שונה, זהו מצב אחר, ומצב שבו שיחה על האם הציון הנוכחי מספק עשויה להיות מועילה יותר מאשר הרשמה למבחן נוסף.

בשורה התחתונה

אין מספר ניסיונות ACT® שהוא פוסל מטבעו. מכללות מתעניינות בציון, לא בספירה. אפשרות בחירת הציון (Score Choice) פירושה שמרבית בתי הספר ממילא אינם רואים כמה פעמים סטודנט נבחן. במקומות שבהם לנפח הניסיונות יש חשיבות כלשהי, כמו בבתי ספר הדורשים את כל הציונים, או במספר גבוה מאוד של ניסיונות ללא שיפור, הבעיה האמיתית היא בדרך כלל משהו אחר מלבד הספירה עצמה.

השאלה הפרודוקטיבית יותר היא אף פעם לא "כמה פעמים זה יותר מדי?" אלא "האם התכוננתי מספיק טוב כך שהניסיון הבא עשוי להניב ציון גבוה יותר?" ענו על כך בכנות, ומספר הניסיונות כבר יסתדר מעצמו.